ההורים נפטרו, איך האחים חולקים בכסף?

פטירתם של הורים היא תמיד דבר מורכב שגורר רגשות קשים ותחושה של אובדן. לא ניתן לתאר את הרגשות שחווים ילדים, ואין זה משנה באיזה גיל, עם פטירתם של הוריהם. הדבר מסתבך עוד יותר כאשר הילדים נדרשים להתמודד עם עניינים מנהלתיים דוגמת הירושה והאופן שבו היא תתחלק בין הילדים. 

מי זכאי למה?
ראשית חשוב להבין שאין אבחנה בין ילדים מאומצים ובין ילדים ביולוגיים מבחינת הזכות לרשת את הוריהם, בניגוד לילדים חורגים שאינם זכאים לירושה מהוריהם החורגים. ההתנהלות בנוגע לחלוקת העיזבון של ההורים מתנהלת בשני תרחישים: במצב שבו ישנה צוואה יש ללכת לפי הכתוב בצוואה באופן מדויק. במצב אחר שבו אין צוואה מומלץ לערוך הסכם בין האחים. 

הכל מתחיל בהסכם
הסכם כזה ימנע ויכוחים וחיכוכים בין האחים ויאפשר להם להתפנות לאבל הפרטי מבלי להיגרר לבתי משפט. כל אחד מהאחים צריך במצב כזה לנסות ולחשוב על טובתם של יתר האחים, עד כינון ההסכם שיהיה מתאים והוגן לכולם.

סכסוכים שעלולים לצוץ בדרך
סכסוכים בין אחים עלולים להתעורר בתהליך הכנת ההסכם, וגם עמם יש להתמודד. כך למשל אי הסכמה על גורל הבית א כל נכס נדל"ן אחר עלול להוביל למריבה בין האחים. במקרה כזה מומלץ להסתייע בגורם מקצועי שיגשר ויבהיר לכל הצדדים את האפשרויות שעומדות בפניהם. 

במקרים מסוימים יכולים היורשים לקבוע חלוקה לא שוויונית על פי מצבם הכלכלי ומרצונם החופשי רק לפני שהוצא צו ירושה או צו לקיום צוואה.